עיקר תוספות יום טוב על משנה בבא קמא י׳:ד׳

4 יג וְטַעֲמָא דְּהָא מְאַבֵּד אֶת שֶׁלּוֹ לְהַצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּבְכִי הָא לֹא מִחַיַּב לְהָשִׁיב אֲבֵדָה, דַּאֲבֵדָתוֹ וַאֲבֵדַת חֲבֵרוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת, כְּדִתְנַן סוֹף פֶּרֶק ב'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 יד חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ כוּ'‏ שְׂכָרוֹ. גְּמָרָא, כְּשֶׁעַקַל בֵּית הַבַּד כָּרוּךְ עָלֶיהָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ קְשׁוּרָה בַּעַקַל וְלֹא יִשָּׁפֵךְ הַכֹּל אֶלָּא מְנַטֵּף מְעַט מְעַט וְלֵיכָּא הֶפְקֵר. עַד כָּאן. וְלֹא יָכוֹל לוֹמַר מֵהֶפְקֵרָא קָא זָכִינָא כְּהָנָךְ דְּמִשְׁנָה ב':

6 טו חַיָּב. מִלְּשׁוֹן הָרַ"ב מִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא מַשְׁמַע שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לוֹ שֶׁיַּצִּיל. וְדַוְקָא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶפְסֵד כִּי מַתְנִיתִין. אֲבָל כְּשֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵד אִיתָא בַּגְּמָרָא דַּף קט"ז דַּאֲפִלּוּ אָמַר לֵיהּ בַּעַל הָאֲבֵדָה תַּצִּיל וְאֶתֵּן לְךָ כָּךְ וְכָךְ, אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ, דְּיָכוֹל לוֹמַר מְשַׁטֶּה אֲנִי בְּךָ:

7 טז מָאתַיִם. אוֹרְחָא דְּמִלְתָּא נָקַט, דְּאִי שְׁנֵיהֶם שָׁוִים לָמָּה יַנִּיחַ שֶׁלּוֹ וְיַצִּיל שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְכֵן כָּתַב סְמַ"ע:

8 יז אָמַר לוֹ. הוּא הַדִּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין, כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ט'‏ פֶּרֶק ב'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּרֵישָׁא מַיְרֵי וַדַּאי כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם הוּא, מַחֵית לְסֵיפָא בְּחַד מַחְתָּא: